top of page
עדי נופר ושלי גולן צוריאלי
עדי נופר // נורתה בכבישי הדרום בשבעה באוקטובר. תושבת היישוב מבועים בעבר, ובשנים האחרונות מתגוררת בחיפה
שלי גולן צוריאלי // מנהלת מרחב צפון וקרן החירום בסוכנות היהודית
שלי תתמוך בה במסעה וגם תעניק לה בשם הקרן סיוע כספי שיאפשר למשפחה להתפנות לטיפול ולשיקום. יחד הם יטוו קשר קרוב ומחבק. שלי תגלה שהיא, אמנם, בתפקיד התומכת – אך שהיא שואבת כוחות גם מעדי, המתמודדת עם הבלתי אפשרי מתוך תעצומות נפש, תקווה ואופטימיות
"למה הוא נוסע כל כך לאט?" עדי שואלת את בני מש פחתה כשרכב לבן מאט מולם בבוקר השבעה באוקטובר. שלוש שניות אחר כך היא מקבלת תשובה. יריה בבטן. היא מרגישה את הסוף. ימים ארוכים יחלפו עד שעדי תצליח לשרטט את קווי המתאר של סיפורה האישי. ימים של שיקום ממושך ושל התקפי חרדה בלתי פוסקים, אבל גם של חוזק אנושי מעורר השראה.
bottom of page