נופר אוזמו ולבנת שרמן
נופר אוזמו // מנהלת אוכלוסיות מיוחדות בקרן לנפגעי טרור
לבנת שרמן // ניצולת הטבח בקיבוץ חולית
לבנת
בתקופת הקורונה מחליטים לבנת ובעלה לשנות כיוון. הם מתגוררים באוטובוס, ועוברים בין חוות באזור הדרום. בעתיד הקרוב, כך חולמת לבנת הנמצאת בעיצומם של לימודי הקינסיולוגיה, יהיה הבית החדש שלהם למרכז טיפולים ממונע.
בחודש אוגוסט 2023 האוטובוס מדומם מנוע בקיבוץ חולית, ולבנת, יחד עם בעלה ובתם קסם בת השנתיים, מרגישה שהם הגיעו הביתה. "כל כך נהנינו בקיבוץ. ידענו שנרצה להיקלט כחברים בקרוב, ובינתיים שכרנו דירה. כבר הרגשנו חלק מהקהילה". סיפרה לבנת.
בבוקר השבעה באוקטובר, האידיליה מתנפצת לקול הפצצות וירי חי בקיבוץ. לבנת ומשפחתה נכנסים לממ"ד, עדיין לא מעכלים, וזמן קצר לאחר מכן נחרדים לשמוע זכוכיות מתנפצות ודיבורים בשפה הערבית. יש מחבלים בקיבוץ. יש מחבלים בבית שלהם. המחבלים מנסים לפרוץ את דלת הבית ואת החלונות. בעלה של לבנת אוחז בידית בכל כוחו. המחבלים מתייאשים, אך לפני שמתרחקים משליכים רימון למזכרת. הוא מתפוצץ ומחריב את הבית. "כתבתי בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ שיורים עלינו, וכולם חשבו שאני לא יודעת מה זה קסאמים. אחת הבנות כתבה לי: 'את סתם בלחץ, אני באה להרגיע אותך', היא משחזרת. "לצערי, היום היא לא איתנו. בדיעבד הבנתי שהיינו הבית הראשון שהמחבלים הגיעו אליו".
לבנת ומשפחתה שורדים את הטבח, ונמלטים מהקיבוץ כעבור 11 שעות, בחסות החשכה. גם כשהלילה יורד, הם עדיין רואים את הגופות המוטלות על הכביש ואת הרכבים השרופים.
נופר
בכל בוקר בשנתיים האחרונות, מתעוררת נופר בתחושת משמעות גדולה. עד השבעה באוקטובר, היא הוגדרה כרכזת הקרן לנפגעי טרור. העבודה הייתה מרובה כבר אז, ונופר תמכה, ליוותה וארגנה אירועים לעשרות משפחות נפגעים.
אך דבר לא היה יכול להכין את נופר למה שיקרה אחרי השבעה באוקטובר. היקפי העבודה גדלו משמעותית, ונעשו כמעט בלתי ניתנים לשליטה. "ההתגייסות של נשות הצוות והארגון הייתה מרשימה", מספרת נופר. "כבר בימים הראשונים למלחמה קלטנו עשרות עובדות ומתנדבות שסייעו לנו בחמ"ל מאולתר שפתחנו. עבדנו משעות הבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה, יום אחרי יום, שעה אחר שעה. אז, בין כל השמות והסיפורים הכואבים, נתקלתי בשם מוכר: זו הייתה לבנת. מיד בדקתי מה שלומה, והוקל לי כשהבנתי שהיא במקום בטוח".
נופר ולבנת הכירו כבר בשנת 2009. לבנת הייתה אז בכיתה י"ב, ונופר ליוותה אותה בשנת השירות שלה בעיר אופקים. על אף ששתיהן מנהלות שגרת חיים עמוסה, הן שמרו על קשר טלפוני. "עם נופר היה לי קשר מיוחד", נזכרת לבנת. "היא הייתה חלק מהבית שלי, הייתה מתארחת אצלנו בשבתות, מגיעה לאירועים משפחתיים. היום אני מבינה שזה קשר לכל החיים".