ליאורה אילון ודניאלה מור

ליאורה

בממ"ד של ליאורה אילון בקיבוץ כפר עזה מסתגרים בני המשפחה, ביניהם גם בתה של ליאורה, הדס, בנה רון ושתי נכדותיה גלי ומיקה. טל, אביה של גלי ובנה של ליאורה, הוא מפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ. בזמן שאבא טל נלחם במחבלים ובחוץ מתחוללים קרבות עזים, גלי בת החמש עשרה עוקבת בדאגה אחר ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ שלה ושל חבריה. כשמחבלים מנפצים את זכוכית דלת הכניסה לבית ומנסים לחדור לממ"ד, גלי ובת דודתה מיקה מתחבאות מתחת למיטה בזמן שבנה ובתה של ליאורה נלחמים על ידית דלת הממ"ד. זאת, עד שבין הקולות בערבית נשמעים גם קולות בעברית וברור כי לחימה עזה מתנהלת ממש בתוך הבית.

כשחיילי יחידת דובדבן נכנסים לבית, משפחת אילון מבינה עד כמה המוות היה קרוב, ועד כמה גדול הכאוס בחוץ. החיילים יודעים שמחבלים עוברים מבית לבית ושוחטים את כולם, אבל לא יודעים לאן בדיוק להגיע, מי עומד להיחטף, מי נפצע או לאיזה בית המחבלים פרצו עכשיו. גלי מבינה שאולי היא יכולה לעזור, ויוצאת מהמחבוא. ליאורה וגלי מדריכות את החיילים במפת הקיבוץ וגלי שולפת את הטלפון שלה וקוראת את הדיווחים של חבריה ושל יתר חברי הקיבוץ. היא מצליבה בין המידע לבין המפות של החיילים, מכווינה אותם למקומות בהם יש היתקלויות עם מחבלים ומחברת בינם לבין חברי הקיבוץ, כדי שידעו שאפשר לבטוח בהם. "גלי שלחה כוחות לכל מיני מקומות. היא הצילה הרבה מאוד אנשים". מספרת סבתה ליאורה. כעבור שעות, כשהחיילים מתקשרים ומציעים לפנות את משפחת אילון, גלי ומשפחתה מחליטים שהם יכולים להמתין, ושיש פצועים שזקוקים לפינוי דחוף יותר. אך בינתיים הלילה יורד על הקיבוץ, מגיע הבוקר, הלחימה נמשכת והמחבלים חוזרים. הם צרים על ביתה של משפחת אילון שוב נכנסים ומנסים לפרוץ את דלת הממ"ד. אך הלוחמים לא שוכחים את הצעירה האמיצה שסייעה להם ומגיעים להציל את גלי ומשפחתה. באחר הצהריים של יום ראשון, בתום 35 שעות ארוכות, כשהם באפיסת כוחות מוחלטת, הסיוט כמעט נגמר והם מגיעים למקום מבטחים.

בימים לאחר מכן מתבשרים בני המשפחה כי טל, אביה של גלי ובנה של ליאורה, נרצח. 

טל היה מפקד כיתת הכוננות של כפר עזה. הוא היה גיבור שהגן על משפחתו, הקהילה שלו ובנשימה האחרונה שלו, הצליח להתקשר למפקד כיתת הכוננות של קיבוץ סעד ובכך הציל חיים רבים. יהי זכרו ברוך.