אופירה ניר ופנינה עזרא
אופירה ניר // ניצולה מהטבח במושב נתיב העשרה
פנינה עזרא // רכזת חינוכית, מרחב העמיות היהודית ביחידת החיבור בסוכנות היהודית
"דרך אופירה הצלחנו להגיע אל כל תושבי המושב ולוודא שכולם קיבלו את התמיכה המלאה של הקרן", מספרת פנינה. "דיברנו כל יום, ולמרות הנסיבות המצערות – נוצר בינינו משהו מיוחד".
למרות הטראומה עמה מתמודדת אופירה, היא לא מוותרת על רווחתם של אנשי המושב. "היא אישה מקסימה, רואים שחברי הקהילה שלה עמוק בליבה", ממשיכה פנינה. "העבודה מול החברים הייתה לעתים קשה ולא תמיד מתגמלת, והיא עשתה את זה תוך כדי שהיא בעצמה מתמודדת עם טראומה לא פשוטה – אבל היא לא מתחרטת. אני לא יודעת אם יש הרבה אנשים שהיו יכולים לעמוד בזה בתקופה כזאת".
"נשות הקרן לנפגעי טרור הן נשים מדהימות שעזרו לנו מאוד. לא רק בעניין הכלכלי, אלא גם בהכלה, באמפתיה, בהתמודדות ובחיבוק", מספרת אופירה.
למשפחת ניר מנתיב העשרה יש נוהל לא כתוב: כשאזעקת "צבע אדום" נשמעת ונכנסים לממ"ד פותחים את הדלת אם נשמעות דפיקות בדלת, כי סביר להניח שזה אדם הזקוק למחסה. אבל בבוקר השבעה באוקטובר, בנה הצעיר של אופירה ניר מחליט שלא להיענות לדפיקות בדלת. ההחלטה הזו מצילה את חייהם, ומחבלי החמאס ממשיכים במסע הטבח במושב נתיב העשרה. זו לא הפעם הראשונה שחייהם ניצלים באותו היום: בנה של אופירה תכנן לצאת לדוג בחוף זיקים, אך התנדב לחקלאות ונשאר בבית. בדיעבד גילה ששלושה מחבריו נרצחו.
אופירה מתגוררת במושב נתיב העשרה כבר יותר משלושה עשורים. היא חברה בוועד המושב ולאחר השבעה באוקטובר הפכה לרכזת הקהילה שעשרים מתושביה נרצחו בטבח. היא יוצרת קשר עם כל גורמי הסיוע הרלוונטיים, ונחשפת גם אל הסוכנות היהודית ואל הקרן לנפגעי טרור. כך היא מכירה את פנינה, עובדת יחידת החיבור בסוכנות היהודית, המגויסת לעבודת הקרן לנפגעי טרור כבר מיומה הראשון של המלחמה ומטפלת באנשי המושבים והקיבוצים. היא נרתמת לסייע לאופירה ולקהילת נתיב העשרה בכל הדרוש ובין השתיים מתפתח קשר יומיומי קרוב.